מיסה קריאולה, נכתבה בין השנים 1963-1964 על ידי המלחין הארגנטינאי אריאל רמירז.
ב-1964 הוקלטה בגרסה המקורית בביצוע מקהלת ה-Basílica del Socorro ורביעיית הגברים "לוס פרונטריסוס". ב-1965 הושמעה היצירה בהופעה פומבית ראשונה בתיאטרון קולון (Colón Theatre) בבואנוס איירס. ב-1967 הופיעו רמירז ולהקתו עם היצירה בסידרת הופעות ראשונות באירופה שאירגנה חברת פיליפס.
משנות ה-70 ואילך צברה היצירה פופולריות עצומה, שהביאה להקלטות וביצועים רבים על ידי אמנים בכל העולם. בין המפורסמים שהשתתפו בביצוע קטעי הסולו: זמר הטנור חוזה קאררס, הזמר היווני יורגו דלאראס והזמרת מרצדס סוסה.
בראיון למעריב [1] סיפר רמירז כי לצורך כתיבתה עבר בכל רחבי ארגנטינה, ביקר בכפרים הנידחים ביותר וליקט מיקצבים וסגנונות שונים. את החומר שריכז בידיו ערך בצורת מיסה. כשהביא אותה לראשונה למנהל אולפן הקלטות, נדחה בטענה כי היצירה "לא שווה", ורק לאחר שיכנועים רבים הסכים להקליטה. מהגרסה הראשונה של המיסה נמכרו במשך 5 שנים רק 5,000 עותקים. לאחר שהפכה להיות מבוקשת שב רמירז לאותו אולפן הקלטות, הקליט אותה מחדש בגרסה שהפכה אותה לפופולרית בכל רחבי העולם. לדבריו, נמכרו למעלה מ-30 מיליון עותקים של היצירה בביצועיה השונים.
בישראל בוצעה היצירה לראשונה ב-1965 על ידי מקהלת צדיקוב. ב-2001 ביקר רמירז בישראל למופע מיוחד בו השתתף בעצמו בביצוע היצירה יחד עם נגנים וכלי נגינה אותנטיים, בהשתתפות הטנור חוויאר רודריגז ובליווי המקהלה הקאמרית תל אביב. כמו כן, בפסטיבל המקהלות המפורסם, הזמרייה ה - 21 בקיץ 2007, הוא יבוא לארץ ויעביר סדנה על היצירה.
המיסה נחשבת, החל מועידת הוותיקן השנייה, כאחת המיסות הראשונות שהתפרסמו בשפה מודרנית.
מיסה קריאולה נכתבה בסגנון כוראל ומבוצעת על ידי מקהלה וסולן (בדרך כלל טנור), כלי הקשה וכלים אותנטיים דרום-אמריקאיים. יש בה שילוב של מיקצבים עממיים ואלמנטים של ליטורגיקה עתיקה. זהו גם ייחודה – היא שואבת את עוצמתה מההיצמדות אל המקורות המוזיקליים, השפה המקומית, והפולחנים שהשתמרו ברחבי המדינה, בעיקר בקרב ה"קריאולים" - צאצאים של ילידים מקומיים שמוצאם מרחבי הייבשת (בניגוד לגרינגוס בני המהגרים שהגיעו ליבשת מארצות אירופה וצפון אמריקה).